המעבדה לחישוב פונולוגי

המטרה של המעבדה לחישוב פונולוגי באוניברסיטת תל-אביב היא להבין את היכולת הקוגניטיבית שאחראית על דפוסי צלילים בשפה אנושית. לצורך מטרה זו, אנחנו משלבים שיטות מבלשנות תיאורטית וממדעי המחשב באמצעות הנדסה הפוכה של מערכות הצלילים של שפות טבעיות ספציפיות, חיפוש אחר הכללות אוניברסליות שתקפות בכל השפות, ובנייה של אלגוריתמי למידת מכונה שמדמים למידת פונולוגיה ע״י בני אדם.
המעבדה משויכת לחוג לבלשנות ולביה״ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב.

מחקר


הפונולוגיה של דיאלקטים של ערבית-יהודית שנמצאים בסכנת הכחדה

יש לפחות שמונה דיאלקטים יהודיים של ערבית שנחקרו מעט שמדוברים בישראל ע״י יהודים יוצאי מדינות ערב (אלג׳יר, מצרים, עיראק, לוב, מרוקו, סוריה, תוניס ותימן). הדיאלקטים האלו נמצאים בסכנת הכחדה ולמרבה הצער צפויים להיעלם בעשורים הקרובים, כי הם אינם מועברים כשפות אם. המטרה שלנו היא להקליט, לתעד ולנתח את מערכות הצלילים של הדיאלקטים האלה, לחקור את ההשלכות שלהם על הקוגניציה האנושית, ולהנגיש את הנתונים והתוצאות לציבור הרחב. בכך הפרויקט משרת שתי מטרות: תרומה לשימור הדיאלקטים של ערבית-יהודית עבור הדורות הבאים, ותרומה להבנה שלנו של היכולת הלשונית האנושית.

כחלק מפרויקט זה, פרסמנו את מאגר האודיו של אוניברסיטת תל-אביב לערבית בגדדית-יהודית.


אוניברסלים פונולוגיים

במבט ראשון, מערכות הצלילים של שפות העולם נראות מאוד שונות אחת מהשנייה: עברית, קוריאנית, אקאן ואוקראינית לא נשמעות בכלל אותו דבר . אבל כשחוקרים שפות ברמת הפשטה גבוהה מספיק, מתגלות נקודות דמיון משמעותיות. האם יש חוקים או עקרונות פונולוגיים אוניברסליים, שחלים בכל שפות העולם? האם הם משקפים מגבלות מולדות על מערכות הצלילים שבני אדם יכולים לרכוש? ומה הם מלמדים אותנו על האופן שבו מערכות הצלילים עובדות בתוך הראש? אנחנו חוקרים וחוקרות את השאלות האלה באמצעות הצעה של אוניברסלים אפשריים, בדיקה שלהם באמצעות מחקרים חוצי שפות של מערכות פונולוגיות, ובדיקה של ההשלכות שלהם על תיאוריות פונולוגיות.


הכללות סמויות

הכללות סמויות - הכללות שמאבדות תמיכה על פני השטח - מילאו תפקיד חשוב בהתפתחות התיאוריה הפונולוגית מאז שנות ה-50, ועדיין נמצאות במחלוקת מדעית. האם בני אדם יכולים לרכוש הכללות שאי אפשר לראות על פני השטח? אם כן, איך הם מגלים הכללות כאלה? אילו סוגים של הכללות סמויות נצפות בשפות העולם ואילו לא? ומה ניתן ללמוד מכך על האופן שבו הפונולוגיה עובדת? אנו מנסים ומנסות לענות על השאלות האלה באמצעות גילוי וניתוח מקרים של הכללות סמויות משפות העולם, השוואה של תיאוריות פונולוגיות והיכולת שלהן להתמודד עם הכללות סמויות, ובנייה של אלגוריתמים ללמידה בלתי-מונחית של הכללות סמויות.


מודלים חישוביים של למידת פונולוגיה

איך ילדים לומדים את הפונולוגיה של השפה שלהם? מה תיאוריות של למידה יכולות ללמד אותנו על יחסי הגומלין בין מה שמולד ומה שנלמד? בשיתוף פעולה עם המעבדה לבלשנות חישובית, אנחנו בוחנים תיאוריה של למידה שמבוססת על העיקרון של אורך תיאור מינימלי - קירוב מתמטי של ״התער של אוקהם״ - לפיו ילדים מחפשים את ההשערה שמספקת את התיאור הפשוט ביותר של הקלט אליו נחשפו. אנו בונים ומממשים אלגוריתמי למידה חישוביים לרכישת פונולוגיה שמבוססים על העיקרון הזה במטרה להשוות בין תיאוריות פונולוגיות על בסיס התחזיות שלהן לגבי למידה, ובמטרה לקדם את ההבנה שלנו של תהליך רכישת השפה האנושית.

א.נשים


חוקרים וחוקרות:

עזר ראסין

חוקר ראשי

rasin@tauex.tau.ac.il

שיא ברבי

רכזת מחקר

cberebi@gmail.com

אייל מרקו

דוקטורנט

eyalmrc@gmail.com

מוטי ביסטרי

מאסטרנט

mobistry@gmail.com

בן פליקשטיין

דוקטורנט

שבותיה ברוק

מאסטרנטית

shvutyabruck@mail.tau.ac.il

סער יהלום

מנהל מעבדה

Saaryahalom@mail.tau.ac.il


עוזרי ועוזרות מחקר:

אריז׳ חוריה

khourieh@mail.tau.ac.il

אמרי זיו

imryziv@mail.tau.ac.il

סמר נאטור

samarnatour@mail.tau.ac.il


שותפים למחקר מאוניברסיטת ת״א:

עלמה פרישוף

מאסטרנטית

יניר מור

מאסטרנט

ורה רוסיאנוב

verarusyanov@mail.tau.ac.il

פרסומים


קורסים


הכללות סמויות וארכיטקטורה פונולוגית
סמסטר א׳

הכללות סמויות - הכללות שמאבדות תמיכה על פני השטח - שיחקו תפקיד חשוב בהתפתחות התיאוריה הפונולוגית מאז שנות ה-50 ועד היום. בקורס זה נבחן את סוגי ההכללות הסמויות הנצפות בשפות העולם ונדון בהשלכות שלהן על הארכיטקטורה הפונולוגית. בפרט, נשווה בין תיאוריות סדרתיות (כמו תיאורית החוקים), תיאוריות מקביליות (כמו תיאורית האופטימליות), ושילובים שלהן (כמו אופטימליות שכבתית); נבחן את העדויות לקיום של רמות ייצוג מופשטות ואלמנטים ריקים (כמו עקבות) בפונולוגיה; ונדון בקשר שבין הכללות סמויות והפעלת חוקים איטרטיבית או מחזורית. בנוסף, נבחן באופן ביקורתי את העדויות לכך שבני אדם מסוגלים ללמוד סוגים שונים של הכללות סמויות, תוך התחשבות בתוצאות מניסויים ובהתפתחות שפות לאורך זמן.
בסיום הקורס יגישו הסטודנטים.ות עבודת מחקר אודות שאלה מדעית פתוחה, עליה יעבדו בליווי אישי של המרצה.


ממשק הפונולוגיה המורפולוגיה
סמסטר א׳

בסמינר זה נכסה תופעות לשוניות שיש להן השלכות על התיאוריה של האינטראקציה בין הפונולוגיה והמורפולוגיה. תופעות אלו כוללות, בין השאר, אפקטים של טעם מעגלי, היחס בין סדר מוספיות ופונולוגיה, סופלציה מותנית פונולוגיה, ו-blocking בסביבות לא גזורות. נדון בשאלות תיאורטיות כמו: האם המורפולוגיה פועלת לפני הפונולוגיה (כמו ב-Distributed Morphology) או ששני המודולים שזורים זה בזה (כמו ב-Lexical Phonology and Morphology), האם הפונולוגיה רגישה ל-phases תחביריים, האם בחירת אלומורפים מתבצעת בפונולוגיה, והאם חישוב פונולוגי הוא מחזורי או transderivational.


פונולוגיה חישובית
סמסטר ב׳

בסמינר זה נדון בכלים חישוביים שיכולים לקדם את המחקר הפונולוגי. בחלק הראשון של הסמינר, נבחן התפתחויות מהשנים האחרונות בתחום השפות הפורמליות. תוך התמקדות באיזור התת-רגולרי של היררכיית חומסקי, נדון במורכבות החישובית של דפוסים פונולוגיים שנצפים בשפות העולם וכן במורכבות של דפוסים שטרם נצפו. בנוסף, נכיר מימושים חישוביים של תיאוריית החוקים ותיאוריית האופטימליות. בחלק זה נשאל שאלות כמו: האם טעם וטון מורכבים יותר חישובית מתהליכים סגמנטליים? איך ניתן לבחור צורת שטח אופטימלית מבין קבוצת מועמדים אינסופית באמצעות תורת הגרפים? ומה כוח האופטימיזציה של תיאוריית האופטימליות?
בחלק השני של הסמינר, נסקור מגוון אלגוריתמי למידת מכונה מתחרים מהספרות הפונולוגית, כולל אלגוריתמים של למידה מונחית ובלתי-מונחית ואלגוריתמים הסתברותיים ולא-הסתברותיים, ונדון ביתרונותיהם וחסרונותיהם כמועמדים לתיאוריה של למידת פונולוגיה אנושית. בחלק זה נשאל שאלות כמו: מה התפקיד של פשטות בלמידת חוקים ואילוצים? איך שכיחות של צורות שטח משפיעה על רכישת פונולוגיה? האם ניתן ללמוד הכללות סמויות ללא ידע מורפולוגי וסמנטי?
חלק מהסילבוס של הסמינר ייקבע ע״י הסטודנטים.ות במהלך הסמסטר לפי תחומי עניינםן.


תיאוריה פונולוגית ומורפולוגית בראי ערבית מדוברת
סמסטר א׳

בסמינר זה נבחן תופעות פונולוגיות ומורפולוגיות בדיאלקטים של ערבית מדוברת ואת הקשר שלהן לתיאוריה הבלשנית. במוקד יהיו דיאלקטים מקומיים של ערבית מדוברת: דיאלקטים של ערבית פלסטינית, וכן דיאלקטים של ערבית יהודית המדוברים ע"י יהודים יוצאי מדינות ערב (כמו בגדדית, טריפוליטאית, מרוקאית ואחרים). הדיאלקטים האלו נחקרו מעט מנקודת מבט תיאורטית, וחלקם נמצאים בסכנת הכחדה וצפויים להיעלם מן העולם בעשורים הקרובים.
לסמינר יש שתי מטרות:
1) להבין מה ערבית מדוברת לימדה ויכולה ללמד אותנו על היכולת הלשונית האנושית. נסקור תופעות בערבית מדוברת ואת התפקיד ששיחקו בהתפתחות התיאוריה הפונולוגית והמורפולוגית מאז שנות ה-70, תופעות כמו הפעלה מחזורית של חוקי טעם, מבנה הברה והחדרת תנועה כיוונית, התפשטות ארוכת טווח של נחציות, מורפולוגיה לא-שרשורית (שורש ותבנית, ריבוי שבור, וכו'), התאם בלתי-רציף, ועוד. לאחר מכן, נדון במאמרים ישנים וחדשים על הדיאלקטים המקומיים בהתאם לתחומי העניין של הסטודנטים והסטודנטיות.
2) להעשיר את הידע והנתונים לגבי דיאלקטים של ערבית מדוברת שנחקרו מעט, ובמקרה של הדיאלקטים היהודיים, גם לתרום לשימורם לפני שיעלמו מהעולם. לצורך מטרה זו, נדון באספקטים שונים של מחקר שדה, וכל סטודנט.ית תבחר דיאלקט מקומי של ערבית מדוברת ותחקור אותו לאורך הסמסטר.

יצירת קשר


אפשר ליצור איתנו קשר בכתובת האימייל phoncomplab@gmail.com.
הכתובת שלנו היא: המחלקה לבלשנות, בניין ווב, חדר 408, אוניברסיטת ת״א, רמת אביב, תל אביב, 69978.